התערוכה מציפה דימויים מקומיים איקוניים של אבלות, התנגדות, מאבק, וניסיון הנפל להתעקש על זכרון תחת הצטברותו של אבק השכחה. מתוך אלו עולה על הדעת מחירו היקר של מאבק דורות מקומי: חזון, ומימושו, ציפיות שנכזבו והתפרקותו של מערך המשכיות רציף. שבר זה בין דורות כרוך ממילא בויתור המכאיב על התכנות קיומם ההמשכי של הווה ועתיד באופן התואם את חזונם של ה"מייסדים". עם זאת נוכחותם העיקשת של מושגי יסוד בסיסיים בתרבות כמו "מורשת" מדגישים את מהירות התגבשותה של שמרנות הנבנית מחומריי ייצוג בסיסיים: בתי קברות, טקסי זיכרון, וגיוסה של שפה המלאימה את הפרט ממנו מצופה להיות סביל, לקבל על עצמו סדר יום מנומק באימה.
התערוכה עצמה מורכבת מחומרים קלים: קלקר, נייר, דיקט, וידיאו המתפקד כמצגת. כמו כן נמנעת כמעט משימוש בצבע בהיותה צבועה בעיקר בשחור ולבן, ומתממשת באמצעים חומריים בסיסיים אלו, המשמשים לעתים תכופות ליצירת אמצעי הסברה והדגמה. זהו מערך חומרי החושף את דלותם של אמצעים אלו החוזרים אלינו כבומרנג ומייצרים הדהוד של נסיונות הסברה שאין כל סיכוי שיעלו יפה, ויצליחו להסביר את הלא סביר: המשכיות מטבעה הינה העברה הלאה, ולכן גם חייבת בשינוי, אתו נישאת גם אכזבה מתמדת.
ורד זפרן גני
מפגש עם האמן בתערוכה יתקיים בשבת 21.12.13 בשעה 12.00
צילום: אלעד שריג |