דרורה דומיני משתעשעת ב"שלוליות" של אובייקטים המונחים על הרצפה, לצד מבני פירות, ירקות ומנורות, עמודי יציקות פראפין המאזכרים את העמוד האינסופי של ברנקוזי, מכלים, קופסת אריזה, פנימיות של גלגלי אופניים שמולאו בחול. אובייקטים נוספים הם מראות, זכוכיות, ותכשיטים נוצצים שה"זול" וה"יקר": ערכים הנדמים מוחלטים, משמשים בהם בפועל בערבוביה המאזכרת את יחסיותם.
יעקב קאופמן מציג ארבעה שולחנות עליהם ערוכים חפצים הקשורים לבחינה של יחסים אפשריים בין דו ממד לתלת ממד, הפשטה ודימוי, התגבשות צבע ופני שטח, לצידם נמצאת קבוצת ניסיונות מבניים של אבות טיפוס המציעים אפשרויות לשרפרף, ניתוח צורני של היחסים בין כורסה וקופסה, ופני שטח של אבן המסומנים בחוט ברזל לבן (בגלריה העליונה).
תהליכי התנסות עקרוניים לעשייה בתלת ממד בפיסול כמו גם בעיצוב תעשייתי, ולמעשה קובעים את מהותם: מפגשים עם פני שטח, כיפוף, קיפול, מתיחה, אפשרויות חיבור ו/או חיתוך, ניתוק, התכה, אם למנות חלק מאותם מהלכים הנוכחים באובייקטים אלו, מקנים נקודות מוצא לחשיבה פרקטית ורעיונית המתקיימות בעת ובעונה אחת, ותומכות באופן בו אנו מבינים תלת ממד, בין אם מתממש באובייקט, סביבה, או מקום.
תהליכי עבודה בתלת ממד הנמצאים במרכז התערוכה הם שפת סטודיו בסיסית, ראשונית, המתגבשת לאובייקטים מגוונים. אובייקטים אלו הם תוצרי דמיון, ידע, מודעות, הומור, וחושניות. עם זאת נוכחותם החומרית לעתים קרובות מפתיעה את שעשו אותם לא פחות משהיא מפתיעה את קהל המתבוננים בהם.
דרורה דומיני, פסלת המלמדת במחלקה לאמנות בבצלאל, ופרופ' יעקב קאופמן, מעצב תעשייתי המלמד במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל הנם דמויות בולטות בחינוך ובעשייה בעיצוב ובאמנות. מהלכים קרובים המתקיימים בעבודת הסטודיו אצל כל אחד מהם בנפרד, הולידו שיתוף פעולה זה, השם דגש על תהליכי עבודה שנותרים בדרך כלל מאחורי הקלעים. נכונותם לפתח ולהציג מהלך רעיוני מבוסס חומרים זה, מאפשר לקהל להכיר באופן עמוק את הנוכחות הסמויה של הסטודיו כמעבדה.
ורד זפרן גני
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה