לפני הספירה, אורה לב

אורה לב,סוס (סטיל מוידיאו).

נוכחות גופנית, מקצביה, ושאריותיה הם עניין משמעותי בעבודות הווידיאו של אורה לב. מקצב הנשימה, גוף בעבודה סיזיפית, מומצאת, חסרת תכלית, כוריאוגרפיה של דימיון המייצרת יופי נגוע, נגוע בסימני חיים.

סימנים אלו דורשים באופן בסיסי קיומו של אויר. נוכחותו השקופה, מוסגרת בהבל נשימת הסוס, הצליל הדק של נקישות קופסאות הפח, ועבודת הווידיאו בה מצולם אבק הנישא ברוח, ומחזיר אור אל המצלמה.

חיבורן של שתי עבודות לדיפטיך נעשה ע"י האמנית בחלל התערוכה בעת הצבתה, ובכך יצר ציר מרכזי של שקט דרוך, תנועה בסיסית החושפת את פעולתם של כוחות נתונים: כוח המשיכה המפעיל כיוון אחד לתנועת האבק אל מול תנודות אויר הנדמות כמתנגדות לו. לצידו פועמת נשימת הסוס. מול שקט זה נראית הפעילות האנושית: נשית, כמהלך הבוחן את החייתי, הרגשי, המתנשא אל מעבר להגיונות כאלו או אחרים.

אפשר אולי לטעון שטבעיותו האינהרנטית, הראשונית של מדיום הצילום, ולמעשה הכרחיותו הבסיסית של הניגוד בין אור ואפלה, הוא היבט מרכזי בעבודות וידיאו אלו החומקות מלספר סיפור אך משכילות לעשות שימוש בוטה באפשרויות הנגזרות מטבעו המכני.