הודעה על הפסקת פעילות הבלוג 2015 והפנייה לאתר

החל משנת 2015 יתפרסם כל המידע הרלוונטי באתר הסדנאות בלבד.
הפנייה לבלוג קיימת באתר והוא יתפקד למעשה כארכיון למידע על תערוכות העבר הכלולות בו.
לפנייה לאתר:

http://artistsstudiostlv.org.il

רועי אפרת וישעיהו רבינוביץ', דיאלקטיקה

ביום שישי ה-20.2.15 משעה 11.00 תפתח תערוכה משותפת לרועי אפרת וישעיהו רבינוביץ'. שיתוף פעולה שתחילתו עוד בתקופת לימודיהם לפני כארבע שנים הבשיל לתערוכה שבמרכזה נמצאים היבטים פרפורמטיביים. כוריאוגרפיה כבסיס לסנכרון בין נרטיבים, אביזרים שהפכו לפיסול, נוכחות של במה והעדרה. אלמנטים שונים אלה באים לידי ביטוי בהמרה של טקסי פולחן ממקורות שונים ומגוונים למשל טבילה במקווה, מופע של נגן רחוב, לנוכחות פיסית בחלל.

בסטודיו אמן אורח תוצג תערוכת ציור ללא כותרת ובעילום שם.

נעילה: 28.3.15

ב-27.3.15 יום שישי בשעה 12.00 יתקיים מפגש עם האמנים בתערוכה דיאלקטיקה.

מתוך העבודה של רועי אפרת. צילום: איתי גרוס

Whatever You Do, Take Care of Your Teeth, Sebastian Mejia

תערוכה בסטודיו אמן אורח בקומה השלישית. לסבסטיאן מאהיה, אמן אורח בתוכנית החילופיו ע"ש דן וקארי ברונר. מאהיה יליד קולומביה, חי ועובד בגרמניה. התערוכה מתקיימת בסוף השבוע של אוהבים אמנות: פתיחה 26.12.14 משעה 12.00
נעילה מוצ"ש 27.12.14
שעות פתיחה בשבת: 11.00-16.00
22.00-24.00 

יעלי גבריאלי, תערוכה בסטודיו אמן אורח פתיחה: 26.12.14 בשעה 12.00

הֶסְתֵּר, אתי אברג'ל - Concealment, Etti Abergel פתיחה: 26.12.14 בשעה 12.00

אתי אברג'ל, פרט ממיצב

פתיחת התערוכה: יום שישי 26.12.14 משעה 12.00

בשבת ה-27.12.14 בשעה 20.00 תתקיים הופעה של "אותו עולם": גבי קריכלי, אבי סבח, ודניאל סלובוסקי בגלריה.

הראל לוז פתיחת תערוכה ראשונה בסטודיו אמן אורח מוצ"ש 18.10.14 משעה 20.00

תערוכה ראשונה בסידרת תערוכות שיתקיימו בסדנת אמן אורח.
נעילה: שבת 22.11.14

שיח גלריה בתערוכה: שבת 22.11.14 בשעה 12.45
אוצר: איתן בוגנים

Domino Dancing. New exhibition for Liz Hagag and Tzachi Buchbut

תערוכה משותפת לליז חג'ג' וצחי בוחבוט בגלריה המרכזית של סדנאות האמנים.
פתיחה: מוצ"ש 18.10.14 משעה 20.00
נעילה: שבת 22.11.14
במועד הנעילה יתקיים שיח גלריה בשעה 12.00

Domino Dancing היא תערוכה של כפילויות: שימוש בדימויים מוכפלים בחלל שחור/לבן בשתי גירסאות של תערוכה המנוסחות ומבוססות על יכולתם האינטואיטיבית של שני שותפיה: ליז חג'ג' וצחי בוחבוט לחיות ולעבוד בחלל משותף האחת לצד השני. עניין מרכזי הוא התייחסות לדימויים בעלי פוטנציאל איקוני, בין אם מוכרים או רדומים והשפעות נוכחותם על תפיסתנו בחלל, במרחב, ובתודעתנו לשכבות של זמן. ניסוחם העדין והחד של צבעוניות בשחור ולבן, ואזכורים של מצריים העתיקה מעלים על הדעת הצלחה איקונית של ניסוח ויזואלי טראומתי לתרבות המערב מימים אלו של Isis (דאע"ש) הנוכח בחלל בו נמצאות עבודותיו של צחי בוחבוט. מולן השימוש בבדים, מוטות ולוחיות מתכת, ניילון ומדבקות לצד ציור מייצר סביבה ארעית הנדמית מרוכזת יותר בתהליכי עבודה מאשר בתוצרים מוגמרים ושם דגש על הקשר הישיר, המיידי בין מחשבה לתהליכים חומריים במעבדה של ליז חג'ג'.
אימתו של החידלון ומולו כאב ותאוות החיים של יכולת עשייה: השילוב המהותי של מזרח ומערב שמאפיין עשייה של אמנות, מלחמה, וכל שיעלה על הדעת במקומותינו וגם בכל מקום אחר בו מתקיימות התערובות הבלתי אפשריות לחיבור של עקבות התנהלותו של המערב במזרח. משקעים טעוני כשלים וסכסוכים המובנים במעבר מתקופתו של שלטון קולוניאלי לתקופה הפוסט קולוניאלית, והשלכותיהם הקשות.

ליז חג'ג' מבט כללי
 צילום: אלעד שריג

צחי בוחבוט מבט כללי
צילום: אלעד שריג

פרט מתוך מיצב של צחי בוחבוט

הקרנות וידיאו: הענקית 18-20.9.14 אוצר: איתן בוגנים

מבט כללי עם פרט מתוך העבודה ציון של יוסף ז'וזף דדון

In Process video screening

In Process
אוצרת: נועה מגדסי
מוצ"ש 13.9.14
משעה 21.00 עד 22.30

סטיל מתוך וידיאו של נטשה פלדמן

סטיל מתוך וידיאו של תמר כץ

סטיל מתוך וידיאו של מיקה חזן בלום

סטיל מתוך וידיאו של הילה קליין

משתתפים: מרינה אקונומידס ארנון, מיקה חזן בלום, הילה הרצוג, תמר כץ, נטשה פלדמן, הילה קליין, אורי שין

דימוי: אורי שין

מחשבה על אבן, טליה קינן

פתיחה: יום שישי 4.7.14 משעה 12.00
נעילה: שבת 16.8.14

מפגש עם האמנית בתערוכה יתקיים בשבת 9.8.14 בשעה 12.00

לאבד מפתח

צירופם של ציורים, רישומים שחלקם נעשו בגיר, קליפ שצולם בנסיעה לאורך כביש 443 ונלווה לשיר שכתבה אפרת מישורי, לתערוכה התרחש בתהליך הקמה ארוך יחסית שקדם לפתיחת תערוכתה של טליה קינן מחשבה על אבן.
משך הזמן חיוני להצטברות וזה אכן היה המהלך המרכזי של תערוכה זו. שיתופם של דימויים הניתנים לזיהוי כסמנים של תרבות ויזואלית מקומית: הגדרות, הסורגים, סימוני השתרגות כמעט שקופים, העשויים מתכת לצד בטון. האור המכאיב, הכואב אולי את עוצמתו ומתעמעם לזהוב של שקיעה. מרפסות של חוץ שאיננו בחוץ אלא מרחיב טריטוריה של פנים, אל מכלאה קטנה.
חומרים אלה הצטברו אל תערוכה המפזרת בעדינות מחוות של שיתוף גורל הנובע משיתוף מקום של פליטות שהולידה פליטות, וכאב שיוצר כאב.

ורד זפרן גני

צילום: אלעד שריג

מה שקורה בחולות לא חייב להשאר בחולות. תערוכת מכירה 19.6.14

ב-19.6.14 בין השעות 19.00-23.00 תתקיים תערוכת מכירה של אמני הסדנאות ואמנים אורחים שהכנסותיה יוקדשו לרכישת ציוד לפי בקשתם של פליטים הכלואים בחולות.
יוזם ומארגן המכירה: אוהד מטלון.
משתתפים: גילי אבישר, גלעד אופיר, חניתה אילן, מעיין אליקים, ירון אתר, איתן בוגנים, גיא בן נר, אורי גרשוני, דרורה דומיני, מיכל היימן, אתי יעקובי, טמיר ליכטנברג, מיכל נאמן, יהודית סספורטס, זויה צ'רקסקי, אייל סגל, ליאונורה סליהו, אנג'לה קליין.
אמני הסדנאות: יוחאי אברהמי, צחי בוחבוט,  אורן בן מורה, תמר הרפז, אביטל כנעני, אבי סבח, מירי סגל, אלי פטל, טליה קינן, אוהד מטלון, אלהם רוקני, מרב שין בן אלון.

מעיין אליקים

צאלים, אבי סבח

פתיחה: יום חמישי 17.4.14 משעה 20.00
נעילה 14.6.14
שיח גלריה והשקת קטלוג: 14.6.14 בשעה 12.00

שחיקה

אפשרות קיומה של תנועת מטוטלת היא מהלך מכונן בתערוכה "צאלים" של אבי סבח. תנועה קונקרטית זו מחברת את הוכחותו והצטברותו של ידע פיזיקאלי אל נוכחות פיסית של האקראי: משב רוח או תנועה בחלל, תנועה כזו נבנית גם מיחסי הציורים והאובייקטים, ביניהם מובחנת במבט ראשון גם מטוטלת של ממש. צרורות סכיני נחושת התלויים על חוט נחושת, ומוטות דקים, בעלי מפרקים המזכירים קני סוף נוטים ברוח. כל אלה הפכו את חלל הגלריה ל"נוף" ובו מתקיים כל מה שקורה ברגיל בחוץ: הפרעות ראייה, תנועה, תיחום לא צפוי לעבודות ציור התלויות ביחידים, ובסדרות, על קירות הגלריה.
הציורים הכלולים בתערוכה נעים בין דימויי התפרקות סיסמוגראפיים, מופשטים של פני שטח המזכירים עור גוף שרוט ופצוע, לשטפון, סחרור ואיבוד שיווי משקל, ולדימויי מגדלי עץ קונקרטיים הנראים מתמוטטים, ספק ניצבים ספק קורסים בין פסגות חדות של מעין הרים דמויי גלים. אלא שתודעתנו מזכירה לנו שכל אלו, במצבם הציורי, נבנו והוצבו כדימויים ממוטטים, ומעולם לא היה להם קיום אחר.
לצידם שוצפת השפה הויזואלית המורכבת של דימויים מצוירים הנתפסים כייצוגים של אסון: למשל השטפון שכבר הוזכר, שריפה, כוויות, חריכה, ותחושה של חוסר יציבות.
העבודות הניצבות או תלויות בחלל מחברות תחושות גופניות ותובניות שכלתניות אל חווייה כוללת העוטפת את הצופה, מאיימת ומנחמת בו זמנית.
לצד העיסוק בציור בו נעשה שימוש בצבעי פסטל בהם פיגמנט מקושר עם שומן, נעשה שמוש בלוחות ומוטות נחושת, חומר הצופן עבור סבח זכרונות ילדות מבית סבתו. מנחושת נגזרו הסכינים שהוזכרו הנצברים אל מטוטלת כבדה הנמצאת בתנוענ מתמדת, חלקם צבועים, רובם חשופים. הצינורות נחתכו והורכבו מחדש באמצעות מפרקים מוברגים, וחלקם ניתלו מתיקרת הגלריה. הצבעים השמנוניים, וצבעה החם של הנחושת יוצרים תחושת חיים שלא היינו מייחסים בדרך כלל לאובייקטים, ואשר נמצאת באופן אחר גם בפני השטח של הציור. עבודות שצויירו על נייר ספוג בשמנוניותם של הפיגמנטים קשורי השומן, נדמים כעורות קלף, שמקורם בעולם החי, והם שבים וקושרים את מחשבתנו אל נוכחות פיזית הנמצאת מעבר לייצוגיו המסומנים של הציור: הסכינים המקלפות, והציור המתקלף.
הדרגתיותה המצטברת של חשיפה הולכת ומסתמנת באופן ברור כאיכות עקרונית בשפתו הויזואלית של אבי סבח. כמו רוח מדברית חמה וחולית ששחקה אבנים ועצמות עד דק, סבח, בעבודה קשה ומתמידה, שוחק את חומרי האמנות עד שמשמעותם החומרית המטעינה מלכתחילה את שפתם הסימבולית, נחשפת ומתבהרת כבו זמניות שלא יתכן בלעדיה למתבונן בעבודות. הכותרת "צאלים" שמאז שנות התשעים מקושרת בתודעתנו עם שני אסונות צבאיים שהתרחשו בתאונות אימונים, מוסיפה רובד מצמרר אל אותה תודעה של תנועה מתמדת ושחיקה חשופה של איום וחרדה, הקושרת גם את האישי: תקופה מסוייטת של שירותו הצבאי במקום.

ורד זפרן גני

מבט על התערוכה
צילום: אלעד שריג










CELL CULTURE CLUB
ניבי אלרואי, הילה עמרם
אוצרת: סאלי הפטל
בסטודיו אמן אורח
15.3.14-26.4.14
שיח גלריה: 
22.3.14
25.4.14
בשעה: 12.00

New Paintings אתי יעקובי פתיחה שבת 15.2.14 בשעה 12.00

אתי יעקובי מבט על התערוכה, צילום: אלעד שריג

מפגש שיח גלריה עם האמנית בתערוכה יתקיים בשבת 29.3.14 בשעה 12.00

התפשטות
קסמו של החדש הוא כוח חיוני, מפעיל ובסיסי בעקרון ההרפתקה אליה מזמנים את הצופים ציוריה הלבנים לכאורה של אתי יעקובי.
בעבודות המוצגות בתערוכה בוחנת יעקובי את התכנות ריבודו של צבע לבן, המונח בשכבות דלילות, כמעט שקופות, ובתוספת מזערית של פיגמנט, בתיור המתברר כעתיר במידע, כמעט סמוי מן העין, ועדיין, עולה על גדותיו, נדיב ודשן בחומריותו.
יחסי נוכחות/העלמות הנם עניין מרכזי בעבודת ציור מנוסחת המתמודדת באופן ענייני עם היחסים המורכבים של מחיקה, הסתרה, הצפנה ופענוח המכונסים בגוף הציור.
מערך תובעני זה מתברר בדרישה לעצירה, התבוננות ממושכת במהלכה מתרגלת העין להבדלים הדקים, ומתבהרת/מתערפלת מהותם המופשטת, וקרבתה המסוייגת אל "נושא" של פעולת ההתבוננות והציור. לצידם ניכרת בעבודות הבנה, ידע, ובעיקר כבוד למסורות הציור הרבות השייכות לעבר, אבל עודן עקרוניות ומשמעותיות לכל ניסוח של ציור כיום.
הציורים מורכבים מקליגראפיות של עקבות ומחוות גוף המזכירות רפרופי כנפיים, תנועות ניצוח, או נפנוף והתערבלות של עשן הן רק חלק קטן משפה תנועתית עשירה, כוריאוגרפיה של נגיעות המצטברת אל פעולת ציור שעושה שימוש, אך גם מדווחת על תזזיותן של מחוות בלתי אפשריות לציור. עם זאת, לצד הסינוור, ו"דלותו" העשירה של הצבע, נפרשות בפני הצופה רמיזות בדבר קיומן של סתירות פנימיות, מהותיות, כאלו הנמצאות בבסיס הציור. סתירה כזו נמצאת גם בדרישה להשתהות כדי לראות את אותם הציורים החדשים, באופן הפוך אולי לסיפור "בגדי המלך החדשים" שבמרכזו נמצא צמצום מוחלט, ישיר, מיידי וברור עד מבוכה משתקת. הסתירות עמן עובדת יעקובי מאפשרות מוצא מסדר היום השיטתי והאכזרי שמציע הגיונו הישיר, המיידי של הבד הלבן.
כדבריה של האמנית: "על בדים גדולים בגודל כמעט רבוע: 190X200 ס"מ, ציירתי בצבעי אקריליק בעשרות שכבות של גוונים פסטליים מולבנים, כמעט ללא פיגמנט, השכבות לא מכסות אחת על השנייה, אלא מנצנות אחת אל השנייה. בין השכבות ה"צבעוניות" מופיעות שכבות של לבנים מסוגים שונים, ולכות שקופות אותן אפשר לראות רק במבט מהצדדים. השתמשתי במברשות של סיידים וטבחים באופן שמגע השיער שלהן נשאר על הבד.
ציירתי אותם מוכה בסנוורים בהשראת זכרון של ציורי עננים ושמיים, ציורי נוף וטבע וציורי ים".

 ורד זפרן גני

אלבום, יוחאי אברהמי

התערוכה מציפה דימויים מקומיים איקוניים של אבלות, התנגדות, מאבק, וניסיון הנפל להתעקש על זכרון תחת הצטברותו של אבק השכחה. מתוך אלו עולה על הדעת מחירו היקר של מאבק דורות מקומי: חזון, ומימושו, ציפיות שנכזבו והתפרקותו של מערך המשכיות רציף. שבר זה בין דורות כרוך ממילא בויתור המכאיב על התכנות קיומם ההמשכי של הווה ועתיד באופן התואם את חזונם של ה"מייסדים". עם זאת נוכחותם העיקשת של מושגי יסוד בסיסיים בתרבות כמו "מורשת" מדגישים את מהירות התגבשותה של שמרנות הנבנית מחומריי ייצוג בסיסיים: בתי קברות, טקסי זיכרון, וגיוסה של שפה המלאימה את הפרט ממנו מצופה להיות סביל, לקבל על עצמו סדר יום מנומק באימה.
התערוכה עצמה מורכבת מחומרים קלים: קלקר, נייר, דיקט, וידיאו המתפקד כמצגת. כמו כן נמנעת כמעט משימוש בצבע בהיותה צבועה בעיקר בשחור ולבן, ומתממשת באמצעים חומריים בסיסיים אלו, המשמשים לעתים תכופות ליצירת אמצעי הסברה והדגמה. זהו מערך חומרי החושף את דלותם של אמצעים אלו החוזרים אלינו כבומרנג ומייצרים הדהוד של נסיונות הסברה שאין כל סיכוי שיעלו יפה, ויצליחו להסביר את הלא סביר: המשכיות מטבעה הינה העברה הלאה, ולכן גם חייבת בשינוי, אתו נישאת גם אכזבה מתמדת.

ורד זפרן גני

מפגש עם האמן בתערוכה יתקיים בשבת 21.12.13 בשעה 12.00

צילום: אלעד שריג

מפגש עם האמן והשקת קטלוג לתערוכה של גבי קריכלי 30.11.13 בשעה 12.00

בשבת 30.11.13 בשעה 12.00 יתקיים מפגש עם גבי קריכלי בתערוכה "אני עושה מה שאני יכול"
משתתפים: ורד גני, אבי סבח, ואיתן בוגנים, מחברי הטקסטים המופיעים בקטלוג שיושק במעמד זה.
נשמח לראותכם!

מבט על התערוכה, צילום: אלעד שריג

פרט, צילום: אלעד שריג

גבי קריכלי, אני עושה מה שאני יכול. פתיחה מוצ"ש 9.11.13 בשעה 20.00

 אפשרויות פענוח והמצאתו של הווה מורכב.

כיצד כורכים ביחד ידע וזמן הטמון בהשגתו? המסמנים הידועים מראש של ידע: חפצים שונים המעלים על הדעת תחומי תרבות ושכבות שונות של תקופותיה, על חומריותם ומצבם: שבריהם ושחיקתם. כל אלו מובנים באופן מיידי, כמעט אינסטנקטיבי, כשייכים ל"עבר", ולכן מייצגים "ידע קודם" או "קדום" מהלכי תרבות השייכים לתקופות שעברו, עדויות על אופני קיום מהותיים הלקוחים מאותו "זמן אחר" באשר הוא.

עבודותיו של גבי קריכלי משתעשעות בחומרים כאלו: חמר, עץ, זכוכית,שיש שעובד בתקופות שונות,אלומיניום ופליז. חומרים אלו מטופלים בטכניקות עבודה שלא ניתן לכנותן אלא בנות זמננו מאחר והטיפול בחלקן וויתר באופן מודע על קניית ידע באמצעות לימודו ממייסטרים בעלי ידע בתחום, ותחת זאת פנה אל איסוף מידע מהאינטרנט: למידה בת זמננו המנטרלת את תחושת הנוסטלגיה העולה על הדעת  משרשרת שימור ידע הטמונה בלימוד טכניקות מלאכה מסורתיות.

העבודות עצמן, שנעשו בשפה הנעה בין הפואטי לגולמי מאזכרות במבט ראשון ממצאים ארכיאולוגיים: חלקן נדמות כתוצרי זיוף חרסים שמטרתו מעורפלת, ובכולן מסתמן קו ברור של יצירת אובייקטים מומצאים הדומים באופן כמעט משכנע לממצאים"אותנטיים". מתוך אלו עולה השאלה: מה ניתן להסיק מעצם קיומם על " תרבות חומרית" שגלגלה פרגמנטים מכוונים אלו לפתחנו?
ממצאים ארכיאולוגיים דורשים נסיונות חיבור ושחזור כדי להגיע אל אותו אובייקט שימושי שהתנפץ. הפרגמנטים של קריכלי נוצרו ככאלו, אינם ניתנים לאיחוי, ריפוי או כל הקבלה מסוג זה. הנחת היסוד של מציאת ידע רלוונטי ברגע מסויים בזמן, לצד השימוש בבלזה, צילום, אפוקסי, ואובייקטים קיימים:כולם למעשה ביטויים של מסורות מודרניסטיות, שנמצא בבסיס התחביר החומרי המורכב של עבודות אלו. אובייקטים בהם מחשבה וחומר מסרבים להתנתק האחד מהשני מצד אחד, ומאידך מתכחשים לאפשרות קיומה של "אמת" מודרניסטית כזו או אחרת.
האימה של העבר וההווה מתגלמת במקרה הטוב בשיירים מהם ישוחזרו אולי נרטיבים אפשריים בעתיד. סיכה צבאית עם צלב קרס שנרכשה בשוק פשפשים בברלין ע"י קריכלי היא תפנית כזו בעלילה בלתי אפשרית המתנדנדת האישי להיסטורי תוך הפקעות הדדיות, הסטות, וסטיות תקן סטטיסטיות של התכנות העולה במקרה זה מהיסטוריה של בעלות.
הצטברותם של כל אלו, על כל שהוטען עליהם הנם חומרי העבודה העקרוניים ביותר בתחילתו ובסופו של דבר. הם מובילים אל מהלך של הפקעה מתהליכי העבודה ברגע נתון,והקפאתו לזמן מה בחלל תצוגה כזה או אחר, או לחילופין, במקום ציבורי כמו מגרש חנייה. מקום להתבוננות, מכוונת או אקראית, המעוררת תהייה על אפשרויותיהם הקצובות של כל פעולה וזמן נתונים, ועם זאת הערפול שספק מתבהר ספק מתעצם מתוך עצם קיומה ההדדי של אותה קבוצת חפצים, המטלטלת אותנו לאורך מרחב עשיר של אפשרויות והחלטות.

ורד זפרן גני.

צילום: אבי סבח

צילום: אבי סבח

שיח גלריה בתערוכה "אוקטובר" עם אוצרת התערוכה גליה יהב בשבת 19.10.13 בשעה 12.00

אמנים חדשים בסדנאות

אנו שמחים להודיע על בחירתם של ארבעה אמנים חדשים לקבלת חללי עבודה בסדנאות האמנים, קלישר 5 תל אביב.
האמנים שיכנסו לסדנאות בינואר 2014 הם: תמר הרפז, אביטל כנעני, אלי פטל, ואלהם רוקני.
בחודש אפריל 2014 תצטרף גם מרב שין בן אלון לאמני הסדנאות.
האמנים נבחרו ע"י ועדה מקצועית בה השתתפו: אלן גינתון, ורד גני, יאיר גרבוז, ומיכה לוין. משקיפה: צלילית בן נבט.

אוקטובר, יורם קופרמינץ

במוצ"ש 28.9.13 בשעה 20.00 תפתח תערוכת יחיד הכוללת מעל לשבעים תצלומים של יורם קופרמינץ, כותרת התערוכה ותזמונה מתייחסים לחלוף ארבעים שנה מאז מלחמת יום כיפור.

"התחביר הנוצר בין הצילומים חושף את השיבוש- היופי, השלווה, ההנאה והרומנטיקה הם רק תפאורה, האנשים הם הניצבים במחזה לא כתוב, שנגע פשה בהם. הם גירסאות מורבידיות, מגוחכות, פלקטיות, חורשות רע או קורבניות של עצמם. האנשים והאתרים המצולמים תלושים מזמן וממקום, כלואים בלימבו של הווה מתמשך, דוגמנים של איכות- חיים שאיננה בנמצא, פועלים בפריימים מתוך סרט שאינו מוקרן. מופע הגוף מתגלה כגרוטסקי, קטוע, עלוב, מלא כוויות, כזה שחיוך הפיתוי שלו הוא עווית כאב או זעקה שקפאה."

אוצרת: גליה יהב.

*קול קורא*

סדנאות האמנים בתל אביב מזמינים אמנים תושבי העיר בלבד להגיש מועמדות לקבלת סטודיו בבניין הסדנאות ברחוב קלישר 5 תל אביב.
קריטריונים: אמן/אמנית פעיל/ה שסיים את לימודיו לפני שלוש שנים או יותר. הציג/ה בתערוכות, ומתוכננות לו/ה תערוכות עתידיות.
יש להגיש קורות חיים, עד 10 תצלומי עבודות שנעשו (ברזולוציה נמוכה שלא תעלה על 70K לדימוי). תצלום ת.ז. הכולל כתובת, ומסמך קצר המפרט תוכניות עתידיות.
ההגשה: במשלוח במייל בלבד אל: sadnaothaomanim@gmail.com
לא ניתן לפנות דרך הפייסבוק או הבלוג.
הבחירה תיעשה ע"י וועדה מקצועית.

מועד אחרון להגשה: 20.9.13

תשובות יימסרו במייל חוזר סמוך לתאריך 15.10.13
הסדנאות ישוכנו בתאריך: 1.1.14
הסדנאות הן בגדלים שונים הנעים בין כ-20 מ"ר לכ-54 מ"ר. שכ"ד: 1,200 ש"ח  עד 1,500 ש"ח. המחיר כולל ארנונה ומים לפי התעריף הנוכחי. במידה ויחול שינוי בתעריפים עשוי לחול שינוי בשכר הדירה.
משך השהות לאמן בסדנאות: עד עשר שנים. חוזה שכירות מתחדש בכל שנה.