You are in Elysium and You're Already Dead / יפעת בצלאל

החרדה מפני חידלון הטמונה בכותרת התערוכה מקבלת ביטוי מיידי בכניסה אל תוך הסטודיו, בו מתמודדת האמנית עם בחירותיה, החלטותיה וויתוריה באופן רציף. סביבה טעונה זו נבנתה מחדש בגלריה ונוכחת בה למשך פרק הזמן של התערוכה.

עבודת מפתח במיצב זה היא מאוורר וונטה צבוע בספריי לבן המונח על שולחן העבודה, סביבו נבנה מהלך של התפזרות.

במרכז התערוכה נמצא הרעיון של משב עז של רוח. גורם מטריד, מפזר, אולי ההפרעה האולטימטיבית לעבודתו של אמן בסטודיו.

הטיפול ברעיון זה פורק למחשבה על התפרצות המכילה זמנים שונים: עבר, הווה, ואולי גם עתיד. זמנים שונים אלו באים לידי ביטוי בראש ובראשונה בבחירות המדיומליות, בשימוש ברישומים, בסקיצות, במודלים ובגזירי נייר המציעים התכוננות אל משהו שימומש בעתיד.

דימויים הלקוחים מתולדות האמנות קושרים מקורות כלליים, למשל, רישום לפי ברניני, עליסה לפי ג'ון טניאל, ומקורות אישיים יותר הנוכחים בדימויים של רישומי צמות - כולם קשורים לעבר.

ההווה מתקיים במהלך בו הפכה בצלאל את הגלריה לסדנא אידיאלית. על הקיר תלוי נייר ארוך הרשום בחלקו, בהכפלות של רישומי סוסים דוהרים. החרדה המוזכרת בכותרת מתממשת בשדה זה, בו נאבק הדימוי בריק.

הנייר הוא גם החומר המרכזי במיצב. ממנו נגזרו פרחים, מחרוזות, וגזיריו הפזורים מסביב, מצביעים גם הם על יחסי הפוזיטיב/נגטיב החיוניים במהלך עבודה על דימוי חזותי, ובמחשבה על כל הסובב אותו.

חלל נגטיבי כזה הוא הרווח שבין שולחן העבודה לקיר ובו פזורות מגזרות נייר, ורישום ממוסגר הנשען על הקיר. רישום נוסף על דיקט, נשען על עמוד ותוחם את מרחב העבודה הפרוץ מנגד.

סיכומו הזמני של המיצב בהווה מצביע על עובדת היותו סך ביניים המנסה להתחקות אחר מהלך הצטברות זה במירוצו אל העתיד.

ורד זפרן גני

סדנאות האמנים בתל אביב, 2010.